לא נראה כמותו: הסידור האישי של גדול הצדיקים הנסתרים. ברכה בכתי"ק לקבלת התפילות !!

סידור המקובלים ...

לא נראה כמותו: הסידור האישי של גדול הצדיקים הנסתרים. ברכה בכתי"ק לקבלת התפילות !!

סידור המקובלים 'קול יעקב' - סידור קבלי-חסידי הידוע בשמו 'סידור רבי קאפיל', על שם מחברו הרה"ק רבי קאפיל ממעזריטש, מאבות החסידות בדורו של הבעש"ט. בסידור זה נהגו להתפלל גדולי האדמו"רים והמקובלים החסידיים. ארץ ישראל, תשל"ב [1972]. ד"צ של מהדורת סלאוויטא. העותק האישי של גדול חבורת הנסתרים שפעלה בארץ במאה הקודמת, הצדיק הנסתר רבי יוסף וולטוך, בן אחר בן ל'מגיד מזלוטשוב'.

בניגוד לסידוריו האחרים של המקובל שהוצגו בעבר כמה פעמים במכירות פומביות, בהם מופיעה חתימתו בלבד. בסידור שלפנינו רשם המקובל בדף הפורזץ הקדמי רשימה נעלה בעצם כתיבת יד קדשו, בה הוא מפרט את חשיבותו של הסידור, את ייחוס אבותיו הקדושים וברכה נדירה שלא נראתה כמותה, לקבלת התפילות שיתפללו מתוכו.

"אֲנִי הח"מ לָקַחְתִּי בב"ב הַסִּדּוּר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁמְּקֻבָּל אֶצְלֵנוּ שֶׁבְּסִדּוּר כְּמוֹ זֶה הִתְפַּלֵּל בּוֹ זְקֵנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ הַמַּגִּיד מִזְלָאטְשוֹב זיע"א ויה"ר שֶׁבִּזְכוּתוֹ אֶזְכֶּה גַּם אֲנִי לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ וּתְפִלָּתִי תְּקֻבַּל לְמַעְלָה בְּרָצוֹן וח"ש יוֹסֵף וַלְטוּךְ".

הסידור הקבלי-חסידי שלפנינו, הינו סידור עב כרס במיוחד, המחזיק כשבע-מאות עמודים, הכוללים את תפילות השנה כולה: תפילות חול ושבת; מחזורים לשלושת הרגלים; מחזורים לימים נוראים; הגדה של פסח, כוונות הנענועים, כוונות הסוכה, כוונות ערב יו"כ ועוד ועוד ועוד. כך שלמעשה לפנינו לא רק סידורו האישי של גדול הצדיקים הנסתרים, אלא גם המחזורים לשלוש רגלים, והמחזורים לראש השנה ויום הכיפורים, וההגדה של פסח - של המקובל האלוקי רבי יוסף וולטוך. 

'סידור רבי קפיל' היה כאמור חביב במיוחד על גדולי האדמו"רים, שהידרו להתפלל ממנו בדווקא, זאת בעקבות הסכמות גדולי החסידות שבראש הסידור המעידים: "שהסידור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מ"ו [-מורנו ורבנו] הבעש"ט נבגי"מ [-נשמתו בגינזי מרומים] וישר בעיניו". מפורסמים דברי הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין שסיפר על עצמו: "כשהייתי בן י"ד שנה אמר לי אחי הרה"ק רבי אברהמ'ניו מפראהבישט זיע"א בוא ואלמד עמך דיא הייליגע חכמה [-החכמה הקדושה] והיה מונח על השולחן סידור ר' קאפיל ולקח גם הוא סידור ר' קאפיל ולמד עמי" (קובץ קרית מלך - סדיגורא, יט עמ' 229). וכמו שהרב וולטוך כותב בעצמו, בכתב יד קדשו הנדיר שבתחילת הסידור "שֶׁמְּקֻבָּל אֶצְלֵנוּ שֶׁבְּסִדּוּר כְּמוֹ זֶה הִתְפַּלֵּל בּוֹ זְקֵנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ הַמַּגִּיד מִזְלָאטְשוֹב זיע"א". 

בסידור מקודש זה, שפך רבי יוסף וולטוך את נפשו לפני ה' בתפילותיו המפורסמות לישועתם של ישראל, שארכו שעות על גבי שעות בהתבודדויותיו המפורסמות על קברי הצדיקים ובמקומות קדושים ונסתרים מעין אדם, ומתוכו פעל ישועות כאבותיו הצדיקים הקדמונים. בסידור זה גופא התפלל הצדיק הנסתר בימי חול כבשבתות, בחגים ובימים הנוראים, בחנוכה ובפורים ובכל השנה כולה. תפילות עילאיות עם כוונות האר"י המודפסות במלואן בסידור. רבי יוסף וולטוך היה אמנם חלק בלתי נפרד מחבורת הנסתרים הפלאית, שרובם התפללו לפי נוסח כוונות הרש"ש (נוסח עדות המזרח), אך רבי יוסף כמסורת אבותיו האדמו"רים לבית זלוטשוב היה מכוון את כוונות האר"י לפי המסורת והנוסח החסידי שבסידור רבי קאפיל שלפנינו. (סידור זה הוא כמובן בנוסח 'ספרד' החסידי כתקנת הבעש"ט, ברוך שאמר אחרי הודו, 'ויצמח פורקניה' וכו' ועל פי כל כוונות האר"י).

ראוי לציין, כי רבי יוסף וולטוך התעסק למחייתו במסחר בספרים. זו הסיבה שיש סידורים רבים עם חתימות יד קדשו לעיתים בתוספת הכיתוב "מוגה ושלם". כמובן שאין זה מפחית מקדושתם של אותם הסידורים כ'חפץ צדיקים', שהרי הם היו בבעלותו של המקובל טרם שמכרם. אולם הסידור שלפנינו מתייחד על פניהם. בהקדשה העצמית הנדירה שבראשו, שאינה מופיעה באף אחד מהסידורים האחרים שלו, שבה נכתב בבירור שאת הסידור הזה הוא ייעד עבור עצמו ותפילותיו האישיות, כמופיע בכתב-יד-קדשו הנ"ל שבראש הסידור.

הצדיק הנסתר רבי יוסף וולטוך [תרפ"א-תשמ''ג], נמנה על חבורת הצדיקים הנסתרים שפעלה במשותף בארץ בראשית שנות המדינה (דבר פלאי כשלעצמו, שלא היה לו אח ורע לא קודם לכן ולא לאחר מכן). בחבורתם נמנו ה'סנדלר' - רבי משה יעקב רביקוב, ה'צייר' - רבי לאון פטילון, רבי אברהם פיש מתל אביב, הרב מנדל מבני ברק ועוד. שרובם נפטרו ללא זרע של קיימא, דבר מפליא ביותר כשלעצמו, כאילו הגיעו לכאן מעולמות ודורות אחרים, לצורך מסוים ביותר ומשסיימו את שליחותם - נעלמו כלעומת שבאו.

ייחוסו הרם: בשונה מרוב חבורת הנסתרים הפלאית ששורשי משפחותיהם היו לוטים בערפל, הרה"ק רבי יוסף וולטוך היה בעל ייחוס משפחתי רם, הוא היה דור שביעי לשושלת של בעלי רוח הקודש עד ל'מגיד מזלוטשוב' (ואכן נהג לעתים להוסיף לצד חתימת שמו: "נכד המגיד מזלאטשוב"). הוא אף היה בקשר קרוב עם רעיו גדולי האדמו"רים, כמו רבי שלומ'קה מזוועהיל, אדמו"רי רוז'ין והרמ"מ מלעלוב שהתבטאו אודותיו בביטיים מופלגים והיו שולחים את חסידיהם להתברך אצלו.

תפילותיו וחזיונותיו: מנהגו היה להשתטח על קברי צדיקים והוא זכה שם לגילויים נפלאים ולהתגלות נשמות הצדיקים. האגדה מספרת שבאחת מתפילותיו לקרוב קץ הגאולה זכה לראות את רחל אמנו עטופה בבגדים שחורים. לפרנסתו עבד רבי יוסף בלילות כמנקה רחובות בתל אביב. כיום יש הנוהגים לכנותו 'מטאטא הרחובות הקדוש' (כינוי זה הוצמד לשמו רק כעבור שנים רבות מפטירתו). 

מופתיו: שח הגרב"ץ מוצפי: בארץ היה מנהג שבימים שסביב ימי הפסח אירגנו הקיבוצים והמושבים השונים ״צעדת 4 הימים״ וכמובן שבלילות היו לנים בדרכים אנשים נשים בנים ובנות ומגיעים היו למכשולות. באחת השנים ראיתי את רבי יוסף בכותל המערבי שלא כמנהגו, והגיע לשם בהפתעה, כששאלתי אותו מה הביאו היום לירושלים? כי היה לו חברותא עם אחד הצדיקים באיזור המרכז ? ביקשני לא לספר על בואו הנה, ואמר לי לא יכולתי לסבול חילול השם וחילול הקודש בצעדה זו, ולכן באתי להתפלל על ביטולה, ומאותה שנה פסקה אותה צעדה ונשכחה.

פעם בשעת בין הערביים שהה הרב וולטוך בקבר שמואל הנביא בחברת אחד ממוקיריו, שבבעלותו הייתה חנות תכשיטים. הרב וולטוך נעמד בכניסה לקבר והחל לומר בקולי קולות את הפסוק: "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח". הוא חזר על הפסוק פעמים רבות ואחר הוסיף תפילה קצרה. בעל החנות, שעקב אחרי מעשיו של הרב וולטוך, התפלא על הנהגתו זו אך שתק. למחרת היום בשעת בוקר מוקדמת, התקבלה הודעה מהמשטרה ונמסר לבעל החנות כי בלילה נפרצה חנותו ע"י גנבים, ובדרך נס לא נגנב מאומה. עתה הוא הבין למפרע, מפני מה אמר הרב וולטוך בערבו של יום אתמול את הפסוק: "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (בראשית יט, יא). מופתים אין ספור ממנו, מופיעים בספר עב הכרס 'הצדיק הפלאי' (ב' כרכים, מאת מרדכי אלמז, ירושלים, תשע"ג), ובספרים 'עוד יוסף חי' (ירושלים, תשמ"ו) ו'צדיקים נסתרים בדור האחרון' (ירושלים, תשע"א).

מפרט: הסידור בשלמותו המלאה, כ-700 עמ'. 23 ס"מ. עותק נאה במיוחד. נייר משובח. חיתוך דפים צבעוני. כריכה מקורית.

מצב; טוב-טוב מאוד. סימני שימוש קדושים.