Аукцион 59 Passover auction! Expensive and rare items!
от TZolman's auction
29.3.23
Arie Ben eliezer 45 Gilo jerusalem, Израиль

Please note that offer can not be canceled after submission!

All sale at the opening price of 10 USD!!!


It is Required to pay and collect the items within a week of the sale !!!


We ask in every language of request from all customers, please ask all your questions regarding the items asked before the sale and not after.


Also: You can ask us for pictures of items you are interested in purchasing as well as additional details about the condition of the item.

Далее
Аукцион закончен

ЛОТ 67:

שאגת אריה (הראשון), עותק שנים מגדולי הדור: רבי דוד בונאן אב"ד תוניס ורבי מרדכי דרמון אב"ד אלג'יר. חתי"ק ...

Продан за: $100 (₪370)
₪370
Стартовая цена:
$ 10
Эстимейт :
$250 - $300
Комиссия аукционного дома: 25% Далее
НДС: 18% Только на комиссию
Пользователи из других стран могут быть освобождены от налоговых платежей согласно соответствующим налоговым нормам.
Аукцион проходил 29.3.23 в TZolman's auction

שאגת אריה (הראשון), עותק שנים מגדולי הדור: רבי דוד בונאן אב"ד תוניס ורבי מרדכי דרמון אב"ד אלג'יר. חתי"ק והגהה.


ספר שאגת אריה וקול שחל. מהדורה ראשונה. שאלוניקי תק"ו [1746]. מאת הגאון הקדוש המפורסם בדורו, רבי אריה לייב סירקיש אב"ד קראקא, ונכדם של שני מאורות הדור הט"ז והב"ח. (המחבר רבי אריה ליב, היה זה שנפגש עם משיח השקר ש"ץ שר"י, בשליחות אביו הט"ז, וש"ץ שלח באמצעותו מכתב לט"ז, ראה הרחבה).


לפנינו העותק של שניים מגדולי יהדות המזרח, שהותירו עליו את חותמם באמצעות חתימות יד קדשם והגהה: הראשון חכם מרדכי ד'רמון, אב"ד ווהראן (אוראן) אלג'יר, מחבר ספר "מאמר מרדכי" (ליוורנו תקמ"ז, ראה צילום). שחתימת קדשו מתנוססת בשער: "ע"ה מרדכי ד'רמון ס"ט".


גדול הדור השני החתום על גבי הספר הוא חכם דוד בונאם, אב"ד קהילת פורטוגזים בתוניס ומחבר שו"ת נשאל דוד (ליוורנו, תרי"ז) ושאר ספרים. בדף ז/2, בשולי העמוד, רשם בעל הנשאל דוד הגהה נאה בת שלוש שורות, בכתיבה מזרחית, חתומה בשוליה: " דוד בונאם ס"ט".


המחבר רבי אריה לייב סירקיש אב"ד קראקא [ה'ת' לערך-ה'תע"ד], "אדם הגדול בענקים, מופלא בדורו, ארי שבחבורה, רבן של כל בני הגולה, קדוש ישראל גדול מרבן שמו כש"ת רבי ארי' ליב פירקש זצוקללה"ה שהי' אב"ד ור"מ דק"ק קראקא ובשאר קהלות קודש ולאחרונה בק"ק בריסק דליטא יצ"ו". מח"ס שו"ת שאגת אריה וקול שחל. נולד לאביו הגאון הגדול המפורסם בדורו רבי שמואל צבי הירץ זצללה"ה האבדק"ק פינטשוב, שהיה בנו של גדול הדור רבינו יואל סירקיש זצללה"ה הב"ח, וחתנו של הגאון הגדול המפורסם בדורו רבי נחמן הכהן רפאפורט זצללה"ה . בהיותו ילד קטן נתייתם מאביו הגאון זצ"ל ואמו הרבנית הצדקת נישאת לגדול הדור רבינו דוד הלוי זצללה"ה האבדק"ק לבוב בעל טורי זהב, שהיה דודו לשעבר ועל ברכו נתגדל וגם שאב מבאר תורתו ונעשה לתלמידו המובהק.

    בעת ההיא רעשה הארץ ומלואה תבל ויושבי בה, אודות משיח השקר שבתי צבי שר"י, ובכל ארצות המערב אפריקא ואסיא טעו אחריו ויאמינו בו כבמשיח אלקי יעקב. הקול הגיע גם לאזני הגאון בעל טורי זהב זצללה"ה אבי חורגו ורבו של רבינו, ולצורך זה שלח את רבינו זצ"ל ואת בנו הגאון רבי ישעי' הלוי זצ"ל, שיסעו אל עיר קונשטנדינא מקום מכון שבתו של המשיח וידברו עמו ויתהו על קנקנו וישיבו לו דבר. ונתן ש"צ שר"י, לכל אחד מהם שקל זהב אחד ומטפחת אחת טובה, ולאביהם הזקן הגאון בעל ט"ז זצ"ל שלח כתונת אחת וגם כתב לו מכתב וחתם תחתיו את שמו (הנוסח התפרסם). אולם עד שחזר רבינו אל הט"ז, כבר התאסלם ש"צ ונודע קלונו ברבים.


החותם הראשון, חכם מרדכי ד'רמון [צ'רמון; ת"ק-תק"ע], נולד לאביו חכם יהודה בעיר מסקרה באלג'יר. תורתו למד מפי חכמי עירו, ובשנת תק"כ (1760), החכם יעקב חיים בן נאים, בעל ה'זרע יעקב', הגיע לעיר ושימש בה דיין ארבע שנים. כשחכם מרדכי דרמון משמש לצידו. הוא היה יועצו של הביי (השליט) של מסקרה, בשליחותו יצא לתורכיה, וניצל ממוות בדרכו.

    בשנת תק"ן (1790) נחרבה העיר ווהראן (אוראן) ברעידת אדמה, לאחר שנתיים, בשנת תקנ"ב (1792) נטשו הספרדים את העיר, ומוחמד אל כביר, הביי של אלג'יר, החל בבניית העיר מחדש. היהודים שגורשו מהעיר, בזמן השלטון הספרדי, הוזמנו לחזור אל העיר, בתוכם חכם מרדכי דרמון, שהיה ממחדשי הקהילה היהודית בווהראן. הוא ייסד את בית הכנסת בווהראן, בית כנסת שנקרא על שמו - בית כנסת דרמון. 

    בשנת 1805 (תקס"ה) פרץ מרד מקומי בהשפעה צרפתית כנגד השליט התורכי. רבים מיהודי ווהראן ברחו לאלג'יר. חוסר השקט הפוליטי הביא לערעור מעמד הקהילה היהודית בווהראן, ולחשש בפגיעה בחיי היהודים בה. 25 שנה לאחר מכן, בשנת תק"צ (1830), נכנסו כוחות אבטחה צרפתיים להגן על יהודי העיר מחשש לטבח ביהודי העיר. אירוע זה זכור כ'פורים של אוראן', ומצוין בכל שנה בשבת שלפני תשעה באב. חכם מסעוד דרמון, נכדו של חכם מרדכי דרמון, חיבר מילים לפיוט 'מי כמוך', המציינים מאורע זה. חכם מרדכי ד'רמון חיבר את ספר 'מאמר מרדכי' - פירושים וחידושים על התנ"ך, יצא לאור בשנת תקמ"ז (1787) בעיר ליוורנו. כנראה שהוא גם מחבר הפיוט הנודע 'אני אשמח במנוחתו כי יום שבת קרא אותו'.


בעל ההגהה החתומה, חכם דוד בונאן [נפטר תרט"ו], אב"ד קהילת פורטוגזים בתוניס. מחבר שו"ת נשאל דוד. בנו של רבי יצחק בונאן מחבר ספר אהלי יצחק על הש"ס ואהל ישרים. היה תלמידו של רבי יצחק טייב בעל "ערך השלחן" . שימש כדיין בבית הדין הגורני. עמיתיו בבית הדין היו הגאונים רבי יהודה הלוי מח"ס מחנה לויה, ורבי משה כרייף מח"ס באר משה על מסכת נזיר. חיבוריו: שו"ת די השב, ביחד עם רבי יהודה הלוי (ראה צילום). שו"ת נשאל דוד (ליוורנו, תרי"ז), עם הסכמת הסבא דמשפטים המקובל המלומד בניסים רבי יהושע בסיס. "מועד דוד", ו"מחנה דוד" (ירושלים, תרמ"ז-תרמ"ט).

    רבי דוד בונאן נמצא חתום על מספר תעודות ותקנות בפנקס הקהילה: בשנת תקע"ה-1815 חתום יחד עם רבי יוסף אריכס על שובר מהגזבר הק"ק ליורשי שרה אשת רפאל אנריקס (אריכס) ז"ל בענין המתנה שנתנה לק"ק בחייה; בשנת תקע"ט-1819 חתום יחד עם רבי יוסף לומברוזו על שטר לזכות הק"ק בענין החלונות של "עולי חליילו" אשר ליד בית הכנסת ר' חיים ז"ל הפונים לבית הכנסת, לפי שטר זה הק"ק הי"ו רשאים בכל עט שירצו לבטלו; באותה שנה הוא חתום יחד עם רבי אליהו לומברוזו על דרישת ר' יהודה עדן מורשה הק"ק לקבוע מחדש את שכירות הבתים בחצר "דאר גלאמז" בה מוחזקים הק"ק הפורטוגיזיס, וקביעה בגורל מי ישכון בכל בית שבחצר; בשנת תקפ"א -1821חתום יחיד על תזכורת שלקחו את החוזים הנוגעים לבית הכנסת ר' חיים ובית הבשר מסי' יצחק חי לומברוזו, לצורך המשכונה אלף ריאל מר חיים בר אברהם טייב; בשנת תר"ה-1845 חתום יחיד על מעשה ב"ד בדבר ביטול החרם וההכרזה מטעם הק"ק פורטוגיזיס, הדבר יקום בנוכחות ובהסכמת כל הדיינים ושלושה אישים מגדולי הק"ק; אותו מעשה ב"ד בנוסח שונה חתום ע"י ארבע דיינים: רבי יהודה הלוי, רבי דניאל חיים לומברוזו, רבי דניאל קרטוזו ורבי דוד בונאן. 


במקור: [1], נא דפים. חסרים חמשה דפים בסוף. ללא כריכה.

מצב בינוני-גרוע. נזקי עש.


מקורות:

שאגת אריה, גבורת ארי, מהדורה חדשה, תולדות המחבר: עמ': א-ל.

ספר מלכי תרשיש, עמ' ק"ז.

פנקס הקהילה הפורטוגיזית , עמ' 115. 

מנוחת צדיקים, עמ' כ"ג.

אתר מורשת תוניסיה, יום פטירתו של רבי דוד בונאן.