תורה ומלכות: מכתב הרב הראשי ריא"ה הרצוג אל הגרי"ש אלישיב.

פריט היסטורי-מוזיאלי: מכתב מוקדם, על גבי ...

תורה ומלכות: מכתב הרב הראשי ריא"ה הרצוג אל הגרי"ש אלישיב.

פריט היסטורי-מוזיאלי: מכתב מוקדם, על גבי נייר משובח בצבע קרם, הנושא את לוגו משרדו הפרטי של הרב הראשי לישראל. כולו בכתב ידו וחתימתו של הרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג (שבנו חיים ונכדו יצחק היו נשיאי מדינת ישראל). נשלח אל פוסק הדור ולימים מנהיג הציבור החרדי הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. ירושלים, ו' ניסן תשט"ז [1956].

ניכרת במכתב טביעת העין המצוינת של הרב הרצוג, שזיהה כבר בצעירותו של הגרי"ש אלישיב את גדולתו בתורה וכבר בשלב מוקדם בתשט"ז [1956], בעוד הרב אלישיב בסוף שנות הארבעים שלו, הוא כבר מחשיבו לאחד מגדולי הדיינים והוא מטיל עליו את התפקיד להסמיך לרבנות רב חדש בישראל. ואכן הרב הרצוג צדק באבחנתו, לימים יכונה הדיין הצעיר והשתקן 'רבן של כל בני הגולה' ויהיה לסמכות הרוחנית הגבוהה ביותר בעם ישראל.

מרן רבי יוסף שלום אלישיב [תר"ע-תשע"ב]. מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. הוא נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל עניין ועניין את מסקנתו הברורה מתוך הסוגיא. לימים נעשה לגדול פוסקי ההלכה שבדור ובעשרים השנים האחרונות לחייו הנהיג את כל עולם התורה בארץ ובחו"ל.

    מדי דברנו ברב אלישיב שעד למעלה מגיל מאה הנהיג את היהדות החרדית בארץ ובעולם, ראוי לציין תופעה מופלאה: בדרך כלל, כל נושאי מִשְׂרָה, בזקנתם הם פורשים מהחיים הציבוריים לביתם, ואילו אצל גדולי התורה עיקר פרסומם הוא דווקא בעשרות השנים האחרונות לחייהם ועד ליומם האחרון. על תופעה זו כבר עמדו חז"ל (משניות קנים, ג, ט-י): רְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲקַשְׁיָה אוֹמֵר: זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ, כָּל זְמַן שֶׁהֵן מַזְקִינִין, דַּעְתָּם מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח". אֲבָל זִקְנֵי תוֹרָה, כָּל זְמַן שֶׁהֵן מַזְקִינִים, דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּישִׁישִׁים חָכְמָה, וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה". את זה ראו בבירור אצל הרב אלישיב.

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג [תרמ"ט – תשי"ט], הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום מותו. בתקופה מוקדמת יותר שמש רבה הראשי של יהדות אירלנד, בנו חיים כיהן כנשיאה השישי של מדינת ישראל ונכדו יצחק (אייזיק) מכהן כיום כנשיא מדינת ישראל, (שושלת ישראלית חדשה). הסופר ש"י עגנון ספד לרב הרצוג (משואה ליצחק א עמוד 86): "יש גדולים שבאים בכוח התורה, ויש גדולים שבאים בכוח מעשיהם. רבינו זצ"ל זה וזה היה בידו. מתחילת בריאתו יושב אהלים היה. לא היה לו דבר חוץ מן התורה. אבל כשהוצרכה לו השעה נתחדש בו כוח חדש, ונתגלה בו כוח עשייה, עד שנעשה בעל מעשים לעמוד בפרץ ולדחות את הגזירות, ולהיות לנו לחומה ולמחסה בימי זעם".

    לאור החשש הגובר לאחרונה בארץ מפני מלחמה, כדאי לציין את קביעתו הנחרצת של הרב הרצוג: 'חורבן שלישי לא יהיה'! וכה מספר הרב מרדכי גרינברג: בתקופת מלחמת העולם, כשהגרמנים התקרבו מסיני לארץ ישראל, ואפילו הבריטים שקלו לפנות חייליהם מארץ ישראל. הרב הרצוג זצ"ל שהה בארה"ב, וכשהציעו לו להישאר שם עד יעבור זעם, ענה: "תודיעו ללונדון את דעתי הברורה שאין שום מקום לפחד, כי ניצחון הנאצים במזרח התיכון פירושו חורבן שלישי של הישוב בארצנו הקדושה, וחורבן שלישי לא יהיה ." כשחזר לארץ פרסם כרוז ובו נאמר: "אני קובע בכל חומר האחריות המוטלת עליי בשעה זו, ומצהיר ברבים, כי צר ואויב לא יבואו בשערי ארץ ישראל. מקובלים אנו שאחר שני החורבנות - חורבן שלישי לא יהיה, ואני אומר זאת מתוך אמונה שלמה".

מפרט: [2] עמ'. 22 ס"מ. נייר רשמי, כתוב בכתב ידו וחתימתו + המעטפה המקורית אף היא בכתי"ק הרב הרצוג.

מצב; טוב מאוד. סימני קיפול. בעמוד [2] כתם דיו מקולמוס הרב, ללא הסתרה של מילים.