מכתב קבלי-חסידי מה'צדיק מרעננה' אל הרה"ק מסוכטשוב אודות סגולת ה'שם משמואל'.

"...אני זוכר ...

מכתב קבלי-חסידי מה'צדיק מרעננה' אל הרה"ק מסוכטשוב אודות סגולת ה'שם משמואל'.

"...אני זוכר בלמדי בגן בשעה 3-4 בבוקר וכ"ק השמ"ש זצוקללה"ה

סובב בין האילנות מעוטר בטלית - נפקו ניצוצי דנור ולטשו נשמתי..."

מכתב מעניין ומרתק העוסק בקבלה ובחסידות, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של בעל המופת והמקובל האלוקי רבי יצחק הכהן הוברמן הידוע בכינויו ה'צדיק מרעננה'. נשלח אל האדמו"ר הקדוש רבי חנוך העניך בורנשטיין בן ה'שם משמואל' מסוכטשוב. "גבורה שבמ'[לכות] תש"ך" [1960].

במכתבו אל הרבי, כחסיד אל אדמו"ר, מספר המקובל החסידי בפירוט רב ובפתיחות נדירה אודות צורת לימודו וחידושיו בתורת הקבלה, וכן על מיחושיו הגופניים ושל רעייתו והוא אף מבקש מהרבי אולי ידוע לו אם יש בספרים הקדושים איזה סגולות לרפואת מיחושיהם המפורטים במכתב.

בין הדברים כותב בעל המופת מרעננה דברים מופלאים אודות סגולת הספר הקדוש 'שם משמואל' אותו חיבר אביו של הרבי, וכה כותב המקובל: "תודה לא-ל בשבועות האלה נתחדש לי הרבה בפלפול בדרוש וקבלה, לא בבינתי אלא מהקדושה ששופע מלימוד השם משמואל" ועוד מוסיף המקובל וכותב אודות הספר הקדוש: "לו היו בני אדם מבינים על גודל אורו היו קובעים בו שיעור עיון".

המקובל האלוקי, שבעצמו היה יליד פולין וגדולי אדמו"רי פולין כמו הבית ישראל מגור היו חרדים למוצא פיו, ממשיך וכותב אודות האדמו"ר בעל השם משמואל אותו הוא זוכר היטב עוד מפולין: "אני זוכר בלמדי בגן בשעה 3-4 בבוקר וכ"ק השמ"ש זצוקללה"ה סובב בין האילנות מעוטר בטלית - נפקו ניצוצי דנור ולטשו נשמתי". הצדיק מרעננה תולה את גדולתו הרוחנית שלו עצמו באותם מפגשים בגן לפנות בוקר עם השם משמואל: "וזכיה האחת שאני תולה בה מה שזיכני ה' להבין ולחדש בתורה הקדושה".

לאחר חתימת יד קדשו מוסיף המקובל האלוקי משפט בלתי מובן: "אני יושב במדבר סיביר שבא"י ואין עמי ספרים כאלה ואני כותב מה שה' חנן אותי לאחר לימודי בזוהר הקדוש ובשם משמואל". אולם ככל הידוע בשנת תש"ך היה כבר המקובל בארץ הקודש, אליה עלה עשר שנים קודם לכן בתש"י. 

המקובל האלוקי רבי יצחק הכהן הוברמן [תרנ"ו-תשל"ז], 'הצדיק מרעננה'. נולד בפולין, למד אצל רבי יעקב מרדכי מבילגוריא, אצל ה"שם משמואל" מסוכוטשוב, ואצל ה'אמרי אמת' מגור ועוד. היה מקושר לחסידויות גור וליובאוויטש. בשנות השואה הוגלה לסיביר והופקד על ניסור עצים, לאחר שהכריחוהו לעבוד בשבת חתך את קצה אצבעו. לאחר השואה כיהן כשש שנים ברבנות ווצלר (Wetzlar) בגרמניה. עלה לרעננה. נודע לצדיק מקובל ואיש מופת ופועל ישועות ורבים נהרו אליו לקבל את ברכתו. היה מתפלל רבות על האנשים שהוזכרו אצלו ולפעמים היה מתפלל ובוכה מספר שעות על חולה. מקורבם של אדמור"י חסידות גור, האדמו"ר רבי ישראל אלתר ה"בית ישראל" שהיה מכנהו "הרב מרעננה" ("דער רעננע'ר רוב"), היה מגיע לרעננה לצפות בו בהחבא. הרב שך כותב עליו בהסכמה לספרו: "המפורסם למלא דעת בנגלה ובנסתר".

מפרט [1] דף נייר, 11.5X17 ס"מ. 

מצב; טוב מאוד. כתם זמן. סימן קיפול.