Аукцион 18
12.8.19
Израиля
 16 Petach Tikva Street, Romema Center (2nd floor in elevator) Jerusalem
Аукцион закончен

ЛОТ 210:

שני סיפורים מופלאים בגלויה אחת

Стартовая цена:
$ 50
Эстимейт:
150-200$
Комиссия аукционного дома: 20%
НДС: 17% Только на комиссию
Пользователи из других стран могут быть освобождены от налоговых платежей согласно соответствующим налоговым нормам.
теги:

שני סיפורים מופלאים בגלויה אחת
"שלום אלונה, זו הדרך היחידה לקנות חלק לעולם הבא"! – מכתב מגלעד שוחט מכפר גלעדי, בנם של ישראל ומניה שוחט מייסדי הכפר ומייסדי השומר, מראשוני חיל האויר – ממקום שירותו בחיל האויר הבריטי לבתו אלונה, לימים אלונה איינשטיין, אשתו של אריק אנשטיין, שחזרה בתשובה עם בנותיה שנישאו לבנים של אורי זוהר – ספור מרתק של 4 דורות בארץ ישראל – ולמרבה הפלא, בראייה לרחוק, אביה כותב לה על הדרך לקנות חלק לעולם הבא!!
כיצד רודזיה הייתה הארץ הכי "פייטרית" במלחמה נגד הנאצים וכיצד נולד חיל האויר הישראלי – בסיס חיל האויר הבריטי ברודזיה
הסיפור הראשון
הדור הראשון – ישראל ומניה שוחט
ישראל שוחט (30 בינואר 1886, ליסקובו, חבל גרודנה, כיום בבלארוס - 7 ביולי 1961) גדל בבית דתי וקיבל חינוך כזה. היה מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי ארגון בר גיורא והמנהיג המקובל על חברי אגודת השומר עד לפירוקה.
מַניָה (וִילבּוּשֶביץ) שוֹחַט (1878‏[1] – 17 בפברואר 1961) נולדה באחוזת לוסוסנה, בסמוך לעיר גרודנו שברוסיה הלבנה (אז בתחום המושב היהודי ברוסיה), למשפחת וילבושביץ האמידה. הוריה היו אנשים משכילים, בנים להורים שומרי תורה ומצוות.
הייתה מנהיגה ומהפכנית ברוסיה הצארית, מנהיגה ציונית בתנועת העבודה בארץ ישראל, מראשי הארגונים "בר גיורא", "השומר"
בכל אלה וביסוד כפר גלעדי, ישראל ומניה היו שותפים מלאים.
הדור השני – גדעון "גדע" שוחט
גדעון "גדע" שוחט (26 בדצמבר 1912, חיפה - 19 בדצמבר 1966 תל אביב) היה טייס בחיל האוויר הבריטי. אל"ם בצה"ל. ממקימי חיל האוויר הישראלי בו שירת כטייס תובלה. שגריר ישראל במדינות אפריקה. בנם של ישראל ומניה שוחט ואביה של אלונה איינשטיין (אשתו של אריק איינשטיין).
הדור השלישי והדור הרביעי – אלונה איינשטיין ובנותיה
אלונה איינשטיין בגיל מבוגר עברה מהפך בחייה ושבה אל הדת היהודית. יחד עמה שבו אל הדת שתי בנותיה שנישאו לשני בניו של ר' אורי זוהר שאף הם עברו את אותו מהפך.
על פניו נראה שמדשובר במהפך גמור, ללא קשר עם עברם.
כמובן, שבראיה עמוקה יותר קל לראות את העוצמות הפנימיות האדירות של הדורות הקודמים, את שאיפות הטוב והנתינה, את הכח לשנות ולסלול דרכים חדשות ואת האהבה העצומה לעם ישראל.
אך במכתב שלפנינו מתגלה דבר נוסף, שכביכול נראה לא תואם כלל את המושגים הציונים הסוציאליסטיים החילוניים של אז.
אביה, "גדע", כותב לה במושג שנראה לקוח לחלוטין מהשיח הדתי: הוא מבאר לה את הדרך לעולם הבא!
ואולי אין זה צריך להפליא אותנו.
כשקוראים את תולדות חייהם של ישראל ומניה מוצאים ששורשיהם במשפחות דתיות. השיח היהודי היה ברקע של חינוכם.
אולי יש בכך כדי לתת נופך נוסף לסגירת המעגל אחרי כמה דורות.
תוכן המכתב:
שלום אלונה... כרמלה [האמא] כותבת שאת ילדה טובה ומשתדלת לעשות מעשים טובים. זו הדרך היחידה לקנות חלק לעולם הבא, וככל שמתחילים יותר מוקדם גדול יותר החלק. ומה בעצם מטרת החיים בכלל? אם לא זו?... אבא שלך
הסיפור השני
עם פרוץ מלחמת העולם השניה הייתה בריטניה בנחיתו מול חיל האויר הגרמני. היה הכרח להכשיר אלפי טייסים ולבנות אלפי מטוטים. ראש ממשלת רודזיה, שהייתה מושבה בריטית היה פטריוט בריטי נלהב וגם רצה לפתח את הכלכלה ברודזיה. הוא הציע שבעיר שהייתה ברית רודזיה הבריטית יקים חיל האיר הבריטי בסי אינונים גדו, הרחק מטוו מטוסיהם של הגרמנים.
החניכים הגיעו בעיקר מבריטניה, אך גם מאוסטרליה, קנדה, דרום אפריקה, ניו זילנד, ארה"ב, יוגוסלביה, יוון, צרפת, פולין, צ'כוסלובקיה, קניה, אוגנדה, טנגנייקה, פיג'י ומלטה, וגם מפלשינה.
למעלה מ -7,800 טייסים ו -2,300 נווטים הוכשרו על ידי ה- RATG, כך נקרא חיל האויר הרודזי הבריטי, במהלך המלחמה.
למפרע, התברר ששם נוסד חיל האויר הישראלי שכן מייסדיו הוכשרו שם להיות טייסים ונווטים.
ביניהם היה גדעון שוחט, שיחד עם עזר וויצמן ועוד כמה טייסים מוותיקי מלחמת העולם, היו ראשוני הטייסים בחיל האויר וסייעו רבות לניצחון הכביר במלחמת השחרור.
גלויה, ללא בול - המשרתים שם בצבא הבריטי היו פטורים ממנו. חותמת צנזור, כתיבה בכתב ידו לפי דרישת הצנזורה: עברית. נשלחה מבסיס חיל האויר הבריטי ברודזיה. חותמת הבסיס: מאי 1943. חותמת הגעה של ראש פינה.
שוחט כתב בכתב ידו את מספרו האישי, את האותיות RATG – בסיס ההדרכה של חיל האיר המלכותי ברודזיה, ואת הכתובת שלו: סולסברי, רודזיה
נדיר מאוד למצוא מכתב משם לארץ ישראל.
פריט חשוב גם לאספני תולדות הדאר, היהודים בצבא הבריטי במלחמת העולם וחיל האוויר הישראלי
מצב: טוב