7, Raziel St., Jaffa, Израиль
Условия участия
Демо
At auction number 56 of the Jaffa Gallery, "Israeli and international art" will present for sale original works by the best Israeli and international artists from the 20th and 21st centuries, with an emphasis on modern and contemporary art
Yohanan Simon, Rakfat Wiener Omer, Benny Efrat, Misha Rappaport, Joshua Grossbard, Moshe Kupferman, Pinchas Cohen Gan, Yoav Efrati, Yehezkel Streichman, Pamela Levy, Rafi Lavi, Avraham Ofek, Yaakov Agam, Anna Lukashevsky Leo Ray, Menashe, Kadishman . , Leopold and Greta Krakouer, Natan Pernick, Ruth Schloss, and much more and good opening prices and targeted for the Israeli art market !
Аукцион закончен
|
ЛОТ 4:
פמלה לוי
далее...
|
|
|
Стартовая цена:
$
460
Эстимейт :
$800 - $1 200
Комиссия аукционного дома: 19%
НДС: 17%
Только на комиссию
Пользователи из других стран могут быть освобождены от налоговых платежей согласно соответствующим налоговым нормам.
|
דיוקן גבי קליזמר הצייר הידוע בתרבוש, שמן על בד, 31x23 ס"מ ,חתום ומתוארך 2004. פמלה לוי נולדה בשם פמלה דנמן (Denman) בפיירפילד שבאיווה. בשנת 1967 נולדה בתה סמנתה. בשנת 1972 סיימה תואר ראשון מאוניברסיטת צפון איווה, והצטרפה לקומונת אמנים בסנטה-פה. ב-1976 עלתה לישראל, לאחר שהתגיירה ונישאה לפסיכואנליטיקאי ומבקר האמנות איתמר לוי. באותה שנה נולד בנם יובל. את יצירתה ניתן לחלק לשתי תקופות עיקריות. הראשונה, משנת 1976 ל-1980, הייתה מורכבת מקולאז'ים גדולי ממדים ובעלי מראית עין מרושלת, המשלבים בתוכם בדים בתפירה גסה, וחומרים עניים אחרים. המכלול יצר טקסטורות ושקיפויות רבות, שבתוכם שילבה דימויים שציירה בצבעי מים או שמן. נקודת המבט בעבודות אלה הייתה לרוב ממבט הציפור. תהליך עבודתה דמה לתהליך עבודתן של אמניות הדגם והעיטור הפמיניסטיות האמריקאיות משנות השבעים( כתב טל דקל, "הטלאת הנפש בעולם רב–תרבותי: על יצירתה של פמלה לוי).בשנות ה-80 עברה לוי לציור בסגנון פיגורטיבי-ריאליסטי, שהיה מבוסס על תצלומים שצילמה בעצמה בדרך כלל. יצירותיה עסקו לעיתים בנושאים פוליטיים כמלחמת לבנון הראשונה והסוגיה הפלסטינית, כמו גם היבטים הקשורים ברב תרבותיות ובמגדר. היא הרבתה לצייר נשים ונערות מתבגרות בבריכה ועל חוף הים, ולא בחלה בנושאים קשים כעירום בוטה, סצנות אונס וגוויות חיילים. גם ציורים אלה היו לעיתים קרובות דמויי קולאז', ללא ספק בהשפעת עבודותיה המוקדמות. מרביתם היו מרובי שכבות והציור נעשה על גבי מצע של שרבוטים בשפה האנגלית או הדפסה של חיתוך עץ על הבד. בהקשר זה יודגש שפמלה לוי הייתה אמנית חיתוך עץ מיומנת וחלק נכבד מיצירתה נעשה במדיום זה.
ציוריה היו עשירים בפרטים ומלאי חיוניות ודינמיות, קולנועיים אפילו, אך שידרו תחושה של איום וקטסטרופה. "הצופה שואף לראות התרחשות אחדותית, קוהרנטית, אבל משאלתו מסוכלת", כותבת אלן גינתון, במאמר בקטלוג תערוכתה במוזיאון ת"א ב-1994. "הדמויות וחלקי הסצנה שמקורם בזמנים ובמקומות שונים, אינם מתחברים. מכאן אי הנוחות ואפילו האימה שמעוררים ציוריה של פמלה לוי".
"היא החזירה את הגוף לציור על רקע תקופה שבה הגוף נעלם מהיצירה", סיפר הצייר לארי אברמסון לאחר מותה. "הציורים שלה התמקדו בגוף ובבני אדם ועסקו בסביבה חברתית ופוליטית. [...] היא הייתה מציירת דברים שלא ציירו אותם במסורת של ציור הגוף, כמו השערות השחורות על הרגליים, קמטים וצלקות"( מאת גילרמן דנה, "האמנית פמלה לוי מתה מדום לב", "הארץ",). "באחד מהראיונות איתה נשאלה פמלה לוי את מי היא מצלמת ברחוב כתשתית לציוריה. "אני מזדהה עם אנשים פשוטים. לא יותר מדי יפים. לא יותר מדי עשירים. לא יותר מדי בריאים. אני מצלמת אנשים מכל הגילים, הצורות והמינים", ענתה האמנית. את האנטי־גיבורים האלה העצימה לוי לממדי ענק ציוריים, הפכה אותם לאנדרדוגים מונומנטליים. ( נכתב על ידי מבקרת האמנות גליה יהב ז"ל בעיתון הארץ)
