Bidspirit | автомобильный аукцион ”barchy Yosef” about 4 parts | 4/2/2019 BRAND AUCTIONS

”barchy Yosef” about 4 parts of Shulchan aruch by maran hagaon hachida. Vayin 1860. - ספר ”ברכי יוסף” והוא חידושי דינים ופלפול על ד' חלקי שו”ע מהנדפס ומכתבי יד שלא נדפסו, ממרן רבי חיים יוסף דוד אזולאי החיד”א. עם הוספות מספר שיירי ברכה. ווין, תר”ך[1860], בדפוס דלה טורה, 4, קל”ו, צ”ד, 1, כ”ה, 1, ע”ד ד'; לח”א 2 שערים ושער נוסף לכל חלק.  כולל הקדמה מהמו”ל למהדורה זו והסכמת הרה”ג רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ אב”ד ווין למהדורה זו. כריכה ישנה מנותקת, רובו על נייר לבן, שוליים מינימאליים, מעט נקבי עש בתחילת וסוף הספר, הדבקה ומעט חורים בדף אחרון, באופן כללי מצב טוב מאוד. רבינו החיד”א - רבי חיים יוסף דוד אזולאי (תפ”ד-תקס”ו), מגדולי הפוסקים, מקובל אלוקי, גאון מופלג, מחבר פורה ושד”ר מפורסם. נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, מחכמי ירושלים ונינו של המקובל רבי אברהם אזולאי בעל ”חסד לאברהם”. מנערותו יצק מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, ביניהם רבינו חיים בן עטר - ה”אור החיים” הקדוש. את לימודיו בחכמת הסוד החל בישיבת המקובלים ”בית אל”, אצל רבי שלום מזרחי שרעבי - הרש”ש הקדוש. יחד עם החיד”א למד אז אצל הרש”ש חברו המהרי”ט אלגאזי. החיד”א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות. הוא כתב למעלה מ-80 חיבורים בכל מקצועות התורה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים, ומתוך כך משתקפת גאונותו האדירה וכוח זכרונו הבלתי מצוי. בכל מקום אליו הגיע נהג החיד”א לבדוק את אוצרות הספרים והספריות המקומיות, וחקר אחרי כתבי יד וחיבורים של גדולי ישראל שלא נודעו. בזכות הכבוד וההערצה להם זכה, קיבל אישורי כניסה לספריות גדולות ומוזיאונים, כדוגמת הספריה הלאומית בפריז, בה ישב שעות רבות והעתיק כתבי יד חשובים. גילוייו וידיעותיו הרבות בענייני ספרים, שרכש בביקורים אלה, משוקעים בכל ספריו, אך במיוחד בספרו הביבליוגרפי החשוב ”שם הגדולים”. בין ספריו מתבלט חיבורו הגדול ”ברכי יוסף” - פירוש וחידושים לשולחן ערוך, שהתפרסם ביותר ונודע בהשפעתו הרבה בתחום פסיקת ההלכה. את הספר התחיל לחבר בחברון אך הוסיף וכתב אותו גם בימי נדודיו. בראשית שליחותו השניה, כשהגיע לליוורנו, בשנת תקל”ד, העלה אותו על מזבח הדפוס. הספר התפשט בכל תפוצות ישראל וכבר בחיי החיד”א נעשו ממנו קיצורים, האחד הוא ספר ”משפט כתוב” לרבי אברהם ב”ר ישראל פינסו, והשני ספר ”קמח סולת” לרבי יהודה ב”ר משה עלי (שני הספרים נדפסו בשאלוניקי, בשנת תקנ”ח).