Bidspirit | автомобильный аукцион stamps of rabbi Reuven margaliyot | 4/2/2019 BRAND AUCTIONS

stamps of rabbi Reuven margaliyot from lebov on 2 parts the book nir ”First edition”. From hagaon rabbi meir marim from kavrin, one of the important Hasidim of kovrin-slonim. Including important signers list. - ספר ”ניר” פירוש על הירושלמי ב”ח מרבי מאיר מארים מקאברין מגדולי חסידי קוברין-סלונים. ”מהדורה ראשונה”, ווארשא – וילנא, תרל”ה – תר”ן[1875 – 1890], ח”א זרעים. בדפוס שמואל ארגעלבראנד, 2, ע”ח ד'; ח”ב מועד. ע”ה ד'; כולל 2 הקדמות קצרות מהמחבר. בשער ח”ב נרשם בטעות ח”ד.  חותמות רבי ראובן מרגליות. בדף א' בח”א הגהה ארוכה אולי בכ”י. רשימת חותמים ארוכה בסוף ח”א כולל רבנים חשובים ואדמורי”ם. 2 הספרים כרוכים יחד בכריכה יחסית חדשה נאה, ח”א. שוליים רחבים, נייר טוב, באופן כללי מצב טוב מאוד. ח”ב. נייר יבש טוב, שוליים נאים, ב-2 דף אחרונים הדבקות בשוליים לחיזוק לא על הטקסט, באופן כללי מצב טוב מאוד. הגאון החסיד רבי מאיר מארים זצ”ל. מגדולי חסידי קוברין וסלונים. (תק”ס - תרל”ג), היה רב ודיין. נודע בעיקר כפרשן התלמוד הירושלמי, בשל ספריו ניר ו”לולאות”. שימש כרבה של מייצ'יט, וישנבה, יאקובשטאט, שווינציאן וקוברין. נולד בסביבות שנת תק”ס, בעיירה ניי ליד ברנוביץ', ליטא. בגיל 15 שנים, התמנה כרבה של העיירה מייצ'ט, ובכך היה לאחד הרבנים הצעירים ביותר מעולם. אחרי מייצ'ט שימש ברבנות העיירות הנ”ל עד למינויו כרבה של קוברין, משרה בה החזיק עד פטירתו בשנת תרל”ג. רבי אייזל חריף נהג בו כבוד בשל חיבורו על התלמוד הירושלמי, והיה מכנה אותו ”תנא ירושלמאה” [=התנא הירושלמי]. זאת למרות היותו של ר' אייזל מתנגד חריף לחסידות, ודרכו למתוח ביקורת נוקבת אף על רבנים ידועי שם, בצעירותו התקרב לחסידות והיה מגדולי החסידים של רבי מרדכי ורבי נח מלעכוויטש, ורבי משה מקוברין. ולאחר פטירתו ברבי אברהם וינברג (ה”יסוד העבודה”), האדמו”ר הראשון מסלונים. הרב ראובן מרגליות ( תר”ן, 1889 - תשל”א, 1971) היה תלמיד חכם, חוקר וספרן, מחבר למעלה מחמישים ספרים במגוון נושאים תורניים. מייסד ספריית הרמב”ם והספרן שלה במשך שנים רבות. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית. נולד בלמברג שבגליציה. הוסמך לרבנות בגיל צעיר על ידי גדולי הרבנים, כרבי מאיר אריק מבוצ'אץ', אך למרות זאת לא קיבל עליו משרה רבנית ועסק במסחר ספרים. היה מפעיליה של תנועת המזרחי, בטבת תרצ”ה (1934) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. משנת עלייתו לארץ ועד יום מותו שימש כמנהל ספריית הרמב”ם בתל אביב. הרב מרגליות היה בעל זיכרון מיוחד ובקי במרחב עצום של התורה שבעל פה. כתב על נושאים מגוונים, כשספריו יועדו הן לציבור הרחב והן לחוקרים. עסק רבות בנושאי מחקר תולדות המשנה והתלמוד, והביע בנושא זה דעות מקוריות ביותר, בחריפות ובבקיאות מרובה. עסק בספריו אף בענייני הקבלה, כשהוא כותב ספרים על ספר הזוהר, כגון ”הרמב”ם והזוהר”, העוסק בהשוואת דבריו של הרמב”ם למובא בזוהר, וכן ”שערי זוהר”, העוסק בהבאת שיטת הזוהר על סמך שאר הספרות של תורה שבעל פה, כגון התלמוד בבלי ומדרשים. בנוסף כתב הרב מרגליות ספרים הקשורים לארץ ישראל, כדוגמת ספריו ”קוי אור” ו”טל תחיה”, העוסקים במשפט עברי ובמדינה המתחדשת. תחום נוסף של ספרים שכתב הוא מונוגרפיות של חכמי ישראל, כשהוא כותב על הרמב”ן, רבי יחיאל מפאריס, רבי אברהם בן רמב”ם, רבי חיים בן עטר, המהרש”א ועוד. בשנת תשס”ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתבי הרב מרגליות. עד כה ההדירו שמונה מספריו. בכתביו הוא מגלה בקיאות רבה במדעים.